הצוואה בוטלה – הצוואה לא שיקפה את רצון המנוח

הצוואה בוטלה – הצוואה לא שיקפה את רצון המנוח

בית המשפט הורה על ביטול צוואה, לאחר שהוכח בפניו כי על המנוח שערך את הצוואה הופעלה השפעה בלתי הוגנת, וכי האחיין שירש את מרבית הכספים והנכסים אף היה מעורב בעריכת הצוואה.

במסגרת פסק דין שניתן על-ידי בית משפט לענייני משפחה בקרית גת, נדונה שאלת תקופה של צוואה שנערכה בפני נוטריון בה צווה המנוח את מלוא עזבונו לאחיינו ולבנו של האחיין, תוך הדרה של בניו.

מפסק הדין עולה כי הוגשה התנגדות לצוואה על-ידי ילדיו של המנוח, כנגד בקשה לצו קיום צוואה שהוגשה על-ידי אחיינו של המנוח ובנו, בה הם ביקשו ליתן תוקף לצוואה שנחתמה על-ידי המנוח בפני נוטריון ובה הוא ציווה דירה אחת שלו לבנו של האחיין, ואת יתר רכושו לרבות דירה נוספת  לאחיין עצמו.

כעבור שנתיים ממועד חתימת הצוואה הלך המנוח לעולמו, ולאחר מכן הגישו האחיין ובנו לרשם לענייני ירושה בקשה לקיום הצוואה של המנוח בה הוא הוריש להם את מלוא רכושו, אולם בניו של המנוח הגישו לרשם התנגדות שהועברה לאחר מכן לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.

טענות המתנגדים

במסגרת ההתנגדות שהגישו ילדיו של המנוח לצוואה הם ביקשו מבית המשפט להורות על פסילת הצוואה תוך שטענו בין היתר, כי המנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה מאחר והוא היה חולה מאוד במועד עריכתה ואף מכור לאלכוהול, אך למרות מצבו לא צורף לצוואה אישור רפואי בדבר כשירותו לצוואת.

עוד טענו המתנגדים, כי הצוואה נחתמה על-ידי המנוח תחת השפעה בלתי הוגנה שהופעלה עליו על-ידי האחיין תוך ניצול התלות המוחלטת של המנוח בו, והאחיין אף נטל חלק פעיל בעריכת הצוואה באופן המחייב את פסילת הצוואה, וניצל את המנוח עוד בחייו ונהג להעביר מחשבונותיו כספים רבים בלא ידיעתו.

טענות האחיין ובנו

במסגרת ההליך שהתנהל בפני בית המשפט מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שנדרש לבחון את כשירותו של המנוח לצוות במועד עריכת הצוואה, אשר קבע כי במועד עריכת הצוואה היה המנוח כשיר מבחינה קוגניטיבית ונפשית לביצוע פעולות משפטיות.

לאור זאת האחיין שביקש לקיים את הצוואה טען מנגד, כי יש להסתמך על חוות הדעת שהתקבלה על-ידי המומחה שמונה על-ידי בית המשפט לפיה המנוח היה כשיר לצוות במועד עריכת צוואתו. עוד נטען, כי יש מקום לדחות הטענות לפיהן הוא נטל חלק בעריכת הצוואה של המנוח וטען כי הצוואה נערכה על פי רצונו של המנוח בפני נוטריון אותו הכיר המנוח. עוד טען האחיין, כי תוכן הצוואה מתיישב עם ההיגיון ומשקף את מערכת היחסים הטובה שהייתה בינו לבין המנוח, לעומת מערכת היחסים האלימה שהייתה למנוח עם ילדיו שהגישו את ההתנגדות כנגד צוואתו.

החלטת בית המשפט

בית המשפט לענייני משפחה דן בטענות הצדדים ובראיות שהוגשו על-ידם, וקבע כי המתנגדים הרימו במקרה זה את נטל ההוכחה ושוכנע שהצוואה נערכה על-ידי המנוח תוך ניצול מצוקתו ומצבו הפיזי והנפשי הרעוע, ובהיותו נתון תחת השפעה בלתי הוגנת עד כי הצוואה לא שיקפה את רצונו האמיתי והחופשי, ולכן הורה על פסילת הצוואה.

בית המשפט ציין כי הנטל על כתפי המתנגדים לבטל צוואה שנערכה בפני נוטריון הוא נטל מוגבר, מאחר ואישור נוטריון על עריכת צוואה בפניו בתנאים הקבועים בחוק מהווה ראיה מספקת לכשרות הפעולה ולאישור עצמו, ללא צורך בכל ראיה נוספת, אך יחד עם זאת קבע כי המתנגדים עמדו במקרה זה בנטל.

עוד ציין בית המשפט, כי הוכח בפניו שנסיבות עשיית הצוואה על-ידי המנוח לא היו כשרות ולא ביטאו את רצונו החופשי, תוך שהיא נערכה תחת תלות רגשית ופיזית של המנוח באחיינו עקב המצב הנפשי הקשה בו היה המנוח נתון בשנותיו האחרונות לחייו, בעוד שהאחיין ניצל את מצבו ואת השפעתו על המנוח לטובתו האישית, והוליך והוביל את המנוח להעביר לו את מלוא רכושו הן בדרך של העברות כספים מחשבון הבנק שלו לחשבונותיו של האחיין וילדיו והן בדרך של עריכת הצוואה.

חשיבות הגשמת רצונו של המנוח

במסגרת פסק הדין בית המשפט התייחס לחשיבות בקיומו של רצון המצווה, וציין כי המחוקק העניק משקל רב לזכות המנוח לקבוע את אשר ייעשה בנכסיו לאחר פטירתו אף תוך הדרשת יורשיו הטבעיים, וציין בסוגיה זו כי כיבוד רצון המת הוא ביטוי לאוטונומיה של הרצון המעוגנת בכבודו של האדם, וכי תכלית דין הצוואות היא הגשמת רצונו של המנוח ועל חופש הציווי.

יחד עם זאת בית המשפט ציין כי ככל וקיימת הוכחה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה יש להורות על בטלותה של הצוואה, וקבע כי במקרה זה הוכח בפניו מאחר והאחיין לא באמת רצה את טובתו של המנוח, וכי הוא רוקן את חשבונות הבנק של המנוח והעביר מאות אלפי שקלים לחשבונו האישי, במקום לדאוג למנוח ולממן לו מגורים בדיור מוגן בתנאים משופרים, כיאה לאדם אמיד שחסך כל חייו.

עוד ציין בית המשפט כי לפני עריכת הצוואה היה המנוח מבודד ומנותק מילדיו, במצב נפשי קשה ובדיכאון בעוד שהאחיין היה בן המשפחה היחיד עמו היה לו קשר, ובעקבות מצבו הפיזי והנפשי לא יכול היה המנוח לדאוג לענייניו ולכן הוא נזקק לסיוע מצד האחיין וכי המנוח היה תלותי בו.

עוד ציין בית המשפט כי אומנם בטלות צוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת "אינה דבר של מה בכך", וכי על המבקש לפסול צוואה בעילה זו מוטל נטל כבד מאוד, ובמקרה זה המתנגדים לא הוכיחו אומנם שהמנוח לא היה כשיר מבחינה רפואית כדי לערוך את הצוואה ולכן דחה את טענותיהם בנושא זה, אך לעומת זאת קבע מנגד כי במועד עריכת הצוואה נתון היה המנוח במצב נפשי ורגשי קשה שהוליד תלות ממשית שלו באחיינו, ושהצוואה נערכה על-ידו תחת השפעה בלתי הוגנת תוך מעורבות האחיין בעריכת הצוואה, ולכן אותה צוואה לא ביטאה את רצונו האמיתי והחופשי של המנוח.

לחצו כאן למידע נוסף על ייפוי כוח מתמשך

מאמר זה נכתב על-ידי עו"ד אהוד פאי, בעל תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית.

לשאול בנושא דוא"ל: office@felaw.co.il, טל. 077-6596951.

מאמר זה מהווה תוכן פרסומי, ואין באמור בו בכדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי